רבות נכתב בתקופה האחרונה על הניתוק של וול-סטריט ממצבה העגום של הכלכלה הריאלית: אבטלה גואה, הנמכת תחזיות הרווח של חברות רבות ופשיטות רגל אחרות של חברות אחרות. קיימת הסכמה גורפת כי הצעדים המרחיבים של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, ובפרט של זה האמריקאי, מצליחים להחזיק את השווקים עם הראש מעל המים.
בנובמבר ייערכו הבחירות בארה"ב, ולמרות הקורונה המעסיקה את כולנו, קשה להפחית בחשיבותם. באופן מסורתי, לבחירות ולתוצאתן ישנה השפעה בטווח הקצר והבינוני על שוק ההון באמריקאי. ובכל זאת, בעקבות הקורונה, נדרש לשאול האם הבחירות הקרובות עשויות בכלל להיות בעלות משמעות בתקופה סוערת זו.
השפעתה קורונה בטווח הקצר
השוק האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה ביחס לשווקים אחרים. נאסד"ק זוהר בפסגה עם תשואה חיובית של כ-9% מתחילת השנה. מדד S&P500 ומדד דאו-ג'ונס אמנם בתשואות שליליות של כ-6%- וכ-10%-, אך אפשר לומר 'בלבד', לאחר הירידות הגדולות שנרשמו במארס ואפריל השנה.
בצד האירופי המצב מזהיר פחות. להוציא את ה-DAX הגרמני שרשם תשואה שלילית של כ-5%- מתחילת השנה, שאר המדדים נמצאים בתשואות חסר ביחס לשוק האמריקאי. ה-CAC הצרפתי עם תשואה שלילית של 14%-, מדד EUROSTOXX רשם 11%-, ואצלנו מדד ת"א 125 הפגין חולשה יחסית עם תשואה של 15%- מתחילת השנה.
הקורונה הביאה למצב ייחודי המאופיין בשיתוק חד וכמעט מוחלט של הכלכלה העולמית, ופתיחה הדרגתית לאחר זמן קצר. אולם התאוששות ה-V המיוחלת כבר בדרכה להתאוששות L, וחוסר הוודאות מתעצם בעקבות סימנים לגלים נוספים. סביר כי ככל שההתאוששות בכלכלה תארך זמן רב יותר, כך תתרחש ירידה מהותית בהכנסה מעבודה כתוצאה מאבטלה. ירידה בהכנסות הפרט משמעותה ירידה בביקוש למוצרים ושירותים, קרי פגיעה בהכנסות החברות והעסקים.
מקובל לחשוב כי פגיעה כזו בכלכלה הריאלית תתומחר בהתאם בשוקי ההון, אולם חצי השנה האחרונה מדגישה את הניתוק בין השניים. סביבת הריבית האפסית תומכת את הביקוש בשווקים שהופך להיות כמעט בלתי תלוי ואינו משקף את התחזית הכלכלית. אולם, ירידה בהכנסות הפרט עשויה גם להפחית את הביקוש בשוק ההון, במיוחד בעידן שבו המשקיעים הקטנים כבר אינם שחקן זניח כפי שניתן היו לחשוב עד כה. ולראיה, הסערה סביב השימוש בשירותי 'רובין-הוד' בארה"ב, כמו גם הגידול המשמעותי במספר החשבונות בבורסה שנפתחו בישראל בחודשים האחרונים.
השפעת בחירות על השוק
הבחירות בארה"ב נערכות בכל 4 שנים, ובהן מתמודדות שתי המפלגות – הדמוקרטית והרפובליקנית. ניתוח קצר מגלה כי לבחירות ישנה השפעה חיובית כללית על השווקים. מ-1928 ועד 2016, ב-19 מתוך 23 מערכות של בחירות, בשנת הבחירות נרשמה תשואה חיובית במדד S&P500. זאת לעומת 60 שנים חיוביות במדד (מתוך 88) בכל התקופה.
בשנים שבהן המועמד הדמוקרטי ניצח, התשואה הממוצעת של S&P500 היתה 7.6% לעומת תשואה חיובית של 12.7% בשנים שבהן ניצח המועמד הרפובליקני (בניכוי 2008, התשואה הדמוקרטית הממוצעת היא 11.7%).
בהתאם לזאת, בשנים של בחירות בארה"ב, הסתיימה שנה חיובית במדד ב-82% מהמקרים (לעומת 68% בסה"כ), והתשואה הממוצעת בשנים של בחירות עומדת על 10.25% (לעומת תשואה ממוצעת של 9.7%). לפיכך, בכל הקשור ל-2020 ניתן לצפות לתשואה חיובית ברוב המקרים, ויתרה מכך, לתשואה חיובית גבוהה ביחס לשנים אחרות.
ומה קורה כשהקורונה ושנת בחירות נפגשות?
האם שנת הבחירות בארה"ב עשויה לספק דחיפה חיובי למדדים? השאלה מורכבת. בשנת בחירות-משבר האחרונה, 2008, מדד S&P500 סיים בתשואה שלילית חריגה של 38%-. שנת בחירות-משבר אחרת היא 1932, הבחירות הראשונות שהיו במהלך השפל הכלכלי הגדול, אז המדד הציג תשואה של 8%. שנת 2000, אז החליף ג'ורג' בוש את ביל קלינטון בשלטון, זכורה כשנת התפוצצות בועת הדוט.קום והמדד סגר בתשואה שלילית של 9%-.
כדי לבדוק את השפעת הבחירות על הבורסה בשנת משבר נדרש להשוות בין התשואה עד הבחירות לתשואה לאחר הבחירות באותה שנה. להלן הנתונים לשלוש שנות בחירות-משבר האמורות, בשקלול השקעה מחודשת של הדיווידנדים:
כפי שניתן לראות, להוציא את שנת 2000, בשנים אלו לאחר הבחירות התהפכה המגמה והמדד הציג תשואה עודפת על פני התקופה שלפני הבחירות. מאחר שמדובר במספר קטן מאוד של מקרים, קשה להסיק מסקנות חותכות. ובכל זאת, נשאלת השאלה מה יהיה השנה, שנת בחירות-משבר נוספת שתיכנס לדפי ההיסטוריה.
חוסר יציבות בשווקים ותשואות שליליות, לפחות על פי מבט בשנות בחירות-משבר, הם תרחיש סביר במיוחד לחילוף שלטון. מתוך 4 שנות בחירות שבהן הציג S&P500 תשואה שלילית, 3 מערכות בחירות הסתיימו בחילופי שלטון (1932, 2000, 2008). לכן לא תהיה זו הפתעה אם טראמפ ימשיך לתדלק את השווקים בדרכו שלו, כפי שעשה עד כה במהלך כהונתו הנוכחית.
ומה יקרה בנובמבר? 2020 היא ייחודית בכך שעל אף שהיא שנת משבר, לעומת שנים אחרות, ישנם הבדלים גדולים בין המדדים האמריקאים המרכזיים, וארה"ב מציגה ביחס לרוב המדינות תשואה עודפת.
החלפת שלטון וניצחון הדמוקרטים עלול להעיב על השווקים משתי סיבות. ראשית, היסטורית השוק נוהג לתמחר שלטון דמוקרטי בחסר ביחס לשלטון רפובליקני. שנית, ניתן לראות בניתוק השווקים מן הכלכלה הריאלית כאקט מלאכותי המשרת את השלטון המכהן. אם יתרחש חילוף שלטון, סביר כי הנשיא החדש לא יושפע מהבחירות כפי שהנשיא המכהן מושפע מהן. כלומר, התמיכה האינטנסיבית בשווקים תופנה לתמיכה בכלכלה הריאלית ולאו דווקא לתמיכה בשווקים. הרי יש לו, לנשיא החדש, ארבע שנות כהונה שלמות להוציא את העגלה מן הבוץ, ולא רק חודשים ספורים עד נובמבר.
סיכום
כאמור, ברוב המוחלט של המקרים, שנות בחירות בארה"ב מציגות תשואה חיובית. אולם 2020 היא שנת משבר שפוגשת בחירות, ושם במקרים המעטים היו התשואות דווקא שליליות. חילוף שלטון עשוי לספק רוח גבית של שינוי והיפוך מגמה. ואולם, התמיכה המלאכותית בשווקים, ששאלת הבחירות והשפעתן מרחפת מעליה, עלולה להביא במקרה של חילוף שלטון לשינוי המדיניות, והשוק צפוי להגיב באופן שלילי בהתאם.
ומה אפשר לעשות בנדון? שומרים על נתח מזומן בתיק ההשקעות לתקופה שלאחר הבחירות, מה שנכון באופן כללי בשנות משבר ובמיוחד כאשר המשבר פוגש את הבחירות.
הניתוק בין וול-סטריט למיין סטריט עשוי להימשך, במיוחד בסביבת הריבית האפסית ובמקרה שלא יתרחש חילוף שלטון. בכל מקרה, שאלת הבחירות מספקת מבט אחר, כמותי ואיכותני, על ההשפעה הצפויה בשווקים בכלל ובשנת בחירות-משבר בפרט.
רשומה זו פורסמה לראשונה ב-TheMarker
כתיבת תגובה