העלייה המטאורית בפופולריות של הגישה הפסיבית להשקעות היא בסך הכל עניין משמח עבור משקיעי הריטייל. אבל, יש עניין אחד, שחשוב לי לשים את האצבע עליו – אין דבר כזה השקעה פסיבית. לא בצורה מוחלטת בכל מקרה. אז אחרי שהטלתי את הפצצה, אגש להסברים.
בעבר קראתי לזה חצי-פסיבי, תוכלו לקרוא כאן איך הכל התחיל.
השקעות פסיבית ב-60 שניות
הגישה הפסיבית להשקעות מבוססת על מחקרים שקבעו כי הסיכוי להכות את המדד, או את תשואת השוק, באמצעות ניהול אקטיבי של תיק ההשקעות היא נמוכה במיוחד. כן, נכון, יש מנהלי השקעות שמצליחים להכות את המדד. אלה בדרך כלל ממלאים את כותרות העיתונים והאתרים. אבל המחקרים מראים שהסיכוי שמנהל השקעות שהצליח להכות את מדד הייחוס (שהגדיר לעצמו, אגב), בהכרח לא יצליח להמשיך ולהכות אותו באופן עקבי.
אז כן, יכולה להיות שנה טובה למנהל כזה או אחר, לפעמים יותר משנה. אבל בטווח הארוך, וזה העניין כאן, זה לא עובד. היבט אחר של המחקרים מראה כי גם אם ימצא מנהל השקעות מיומן שכזה ושיצליח להכות את המדד, הסיכוי של המשקיע למצוא את אותו מנהל ולבחור אותו מבין כל המנהלים הוא נמוך במיוחד בפני עצמו.
סיכום ביניים: מנהלי השקעות לא מצליחים להכות את המדד באופן עקבי, משקיעים לא מצליחים לבחור את מנהל ההשקעות שמצליח להכות את המדד.
כאן תמצאו סקירה מקיפה שקובעת שהביצועים בגישה הפסיבית טובים מהאקטיבית לאורך זמן, וכאן מחקר שמראה שבטווח הקצר יש לניהול ערך ובטווח הארוך לא.
מוצרי השקעה פסיביים – נייר הלקמוס של השינוי
את ההצלחה וההבנה הרוחבית בשוק של יתרונות ההשקעה הפסיבית אפשר לראות בכמות האדירה של מוצרי ההשקעה הפסיביים. ההיצע הגדול מלמד על הביקוש, אבל הוא גם יוצר מורכבות, אותה אציין בהמשך.
המוצרים הפסיביים הם קרנות סל מחקות מדד (ETF) – סחירות, מפוזרות, דמי ניהול נמוכים. הן מאפשרות למשקיעים לעקוב אחר מדדים או קבוצות של מניות על בסיס מכנה משותף כלשהו. זה יכול להיות מדד מסוים או על בסיס תזה כלשהי כמו בלוקצ'יין, מכוניות חשמליות, רובוטיקה, קנאביס ועוד.
נכון לאוגוסט 2024 יש כמעט 3,500 קרנות סל שנסחרות בוול-סטריט, רובן המכריע מנוהלת באופן פסיבי. מספרן צומח בקצב דו-ספרתי מרשים משנה לשנה. אבל כמו שכתבתי קודם לכן, ההיצע המרשים יוצר מורכבות שבמובן מסוים מכניסה אלמנטים אקטיביים לגישה הפסיבית.
הכוכבית הקטנה והכוכבית הבינונית של ההשקעות הפסיביות
אז המחקרים מראים כמה הגישה הפסיבית להשקעות היא יעילה. אבל היא יעילה בייחוד בטווח הארוך. המחקרים מדברים על 15 שנים לפחות. ולמה? הנה כמה דוגמאות:
- ב-2008 הסנופי קרס ב-50% במהלך משבר הסאב-פריים.
- ב-2018 הסנופי נפל ב-20% בין ספטמבר לאוקטובר.
- בתחילת 2020 עם פרוץ הקורונה, הסנופי איבד 34% תוך מספר שבועות בודדים.
- בשנת 2022 הסנופי השלים ירידה של 27% מהשיא האחרון.
אל תבינו אותי לא נכון, אני מחסידי ההשקעות הפסיביות. אבל חשוב מאוד להבין את העניין הזה עם הטווח הארוך. השקעה במדדים היא מסוכנת גם בטווח הארוך. הסיכון הוא אותו הסיכון, שנה בשנה, אבל היכולת להתאושש מירידות היא הגיים-צ'יינג'ר בהשקעות פסיביות – הטווח הארוך הוא תנאי הכרחי.
אז הכוכבית הגדולה היא לגבי טווח ההשקעה. היעילות הגבוהה של השקעות פסיביות בטווח הארוך יכולה להיות לה לרועץ. אני לא מכיר הרבה משקיעים שבאמת מבינים מה טווח ההשקעה שלהם. החיים משתנים, הצרכים משתנים וטווח ההשקעה ברוב המקרים מתקצר ביחס למה שחשבנו.
ולכוכבית הקטנה. כשיש כל כך הרבה מכשירים פסיביים, צריך לבחור. הבחירה היא מהלך אקטיבי מאוד, מהלך שיכול להשפיע על התשואה בתקופת ההשקעה. צריך לבחור מדד, צריך לבחור מכשיר, ולא כל ה-ETFs נולדו שוות. המהדרין יגידו, "קנה VT", קרן סל של ואנגארד שעוקבת אחרי כל המניות בעולם, "זו התגלמות הגישה הפסיבית." הם צודקים. אבל אם להיות פרקטי, הסנופי הוא היום הבנצ'מרק המרכזי עבור רוב המשקיעים, הוא מספק תשואה טובה יותר מ-VT ב- 3/5/10 השנים האחרונות. עם כל הכבוד לעקרונות, כמשקיעים אנחנו רוצים למקסם את התשואה שלנו (ולא הזכרתי את הנאסד"ק או את מניות הצמיחה בראסל 1000 ועוד כמה מדדים מרכזיים מובילים).
סיכום ביניים: השקעות פסיביות יעילות בטווח הארוך, אך במרבית המקרים מצד המשקיע קשה להתחייב לטווח הארוך ובכל מקרה בחירת המדד הנעקב והמכשיר העוקב הן החלטות בתחום האקטיבי להשקעות.
סיכוני מאקרו וסיכוני מיקרו
אפשר לפשט את הסיכונים שבהשקעות לשני תחומים – סיכוני מאקרו וסיכוני מיקרו. התבוננות על השקעה פסיבית מבעד למשקפי הסיכון יכולה להסביר טוב יותר מדוע היא כל כך יעילה. בהכרח, כאשר אנו משקיעים במוצרים פסיביים, קרי, מוצרים מחקי מדד אנחנו מנטרלים את סיכוני המיקרו. הפיזור הגדול מגן עלינו מפני הסיכונים שבהשקעה בחברות ספציפיות.
מנגד, סיכוני המאקרו עדיין שרירים וקיימים גם בהשקעות פסיביות. הדרך שבה השקעה פסיבית מנטרלת את סיכוני המאקרו היא באמצעות טווח ההשקעה. כאמור, ככל שטווח ההשקעה גדול יותר, כך יכולת ההתאוששות לאחר ירידות היא גדולה יותר. ושוב, לא מדובר כאן בהפחתת סיכון כי ראינו שמדדים יכולים לצנוח בעשרות אחוזים בשבועות ספורים, אבל אופק ההשקעה לכשעצמו מאפשר להתמודד עם הסיכון.
העניין הוא, כפי שציינתי, ההגדרה של טווח ההשקעה משתנה מאדם לאדם, ובעיקר, החיים משתנים והתוכניות משתנות.
"אם אתה רוצה להצחיק את אלוהים, ספר לו על התוכניות שלך." – וודי אלן
סיכום ביניים: השקעה פסיבית מתמודדות בצורה ייחודית עם סיכוני מיקרו ומאקרו. השקעה אקטיבית, לעומת זאת, חשופה לסיכוני מאקרו ומיקרו ומנסה לנטרל אותם על בסיס מחקר והמצאת תחזיות. הרוב המוחלט של מנהלי ההשקעות, כמו שראינו, לא מצליחים לנהל את הסיכונים כראוי והם מפגרים אחרי המדדים, בטווח הארוך.
הגישה ההיברידית להשקעות – לא עוד מאותו הדבר
בדרך האמצע, ה-Hybrid Invest, אופן ההשקעה מבוצע באמצעות מכשירים פסיביים בלבד כך שסיכוני המיקרו מנוטרלים בדומה לגישה הפסיבית. עד כאן זה פשוט. בנוגע לאופן ניהול ההשקעה, כאן בא לידי ביטוי האלמנט ההיברידי שמבקש לחבר בין הגישה האקטיבית לפסיבית.
על קצה המזלג, בגישה ההיברידית להשקעות הניהול מבוצע במסגרת ניתוח סיכוני המאקרו בלבד, הוא מבוסס על נוסחה קבועה, מודל כמותי אם תרצו, אדיש לפסיכולוגיה של המשקיע. התוצר שלו הוא תיק השקעות שמותאם למגמות המאקרו כלכליות. היישום, כאמור, הוא פסיבי – התיק מורכב מ-ETFs מרכזיים וסחירים במיוחד. בשונה מהגישה האקטיבית, הניהול אינו מתייחס לסביבה המיקרו-כלכלית. בדומה לגישה הפסיבית הוא מתמקד במוצרים מחקים.
אם נחזור לכוכביות, הגדולה והקטנה, של הגישה הפסיבית, אפשר בקלות להבין שהגישה ההיברידית מנסה להתמודד איתן בשני מישורים: (1) ההתאמה לסביבה המאקרו-כלכלית שתכליתה להפחית את התלות בטווח ההשקעה, (2) היא מספקת מענה לרכיב האקטיבי שבבחירת המוצר המחקה שנמצא בלב הגישה הפסיבית.
מילים אחרונות
כבר כמה שנים שאני מנסה לפשר בין האסטרטגיה הפסיבית לאקטיבית. לעניות דעתי הגישה ההיברידית, עליה לא מדובר מספיק (אם בכלל), היא בעלת פוטנציאל לבנות גשר בין שתי העמדות. היא יכולה לספק למשקיעים, בייחוד עבור משקיעי ריטייל, אפשרות להשקיע באופן מושכל ובצורה פסיבית תוך ניהול מודע של האלמנטים האקטיביים של הגישה הפסיבית.
לאן ממשיכים מכאן? אני יכול לספר לכם שאני עובד על בניית המודל ההיברידי בחודשים האחרונים. אשמח לשתף ולענות על שאלות, כאן או בפרטי, ומאוד אשמח לשמוע את דעתכם ואם אתם מכירים גישות היברידיות כאלה.
כמו תמיד, קראו היטב את הדיסקליימר בתחתית העמוד
כתיבת תגובה