חברות הגז בישראל לא מובנות לרוב ציבור המשקיעים, ניומד זה סיפור הצלחה ענק, בקנה מידה שמעט מאוד חברות הייטק ישראליות הצליחו להתקרב אליו. לצערי אין כמעט חשיפה לסיפור האמיתי של החברה
עודד רגב הוא משקיע בשוקי ההון ובעל הניוזלטר Oded's Substack– מוזמנים לעקוב!
״בשנות ה90 חברת BP – British Gas החזיקה את הזכויות לחיפוש נפט וגז במים העמוקים של ישראל.. הם זיהו 2 אזורים שנראו מבטיחים ״דלית״ ו״תמר״. חברת BP פנתה לחברות קידוח נפט וגז בכל העולם במטרה לצרף שותפים שיהיו מוכנים להשקיע יחד איתה את מיליוני הדולרים בקידוחים, אבל אף אחד לא בא.. לאחר שנים רבות שלא הצליחו למצוא שותף, BP החליטו להחזיר את רישיונות החיפוש למדינת ישראל, כולל רישיונות לחיפוש באזורים שהיום נמצאים בהם מאגרים ״תמר״ ו ״לוויתן״.
זמן קצר לאחר מכן, הגאולוג הישראלי איתן אייזנברג, יחד עם שותפיו ברציו, זכו בהיתר חיפוש למשך 18 חודשים בשטח הימי שבו שרוי היום מאגר לווייתן. אבל הם ידעו שהם יצטרכו חברות שותפות, הן כאלו שיהיו מוכנות לבוא לקדוח והן כאלו עם כסף שיוכלו לממן את העלויות העצומות. איתן סיפר ״חיפשתי אנשים שאני אוכל למכור להם חלק מרישיון החיפוש של לווייתן אבל לא הצלחתי למצוא אפילו מתעניין אחד. הייתי כבר נואש וחשבתי שאיבדנו את ההזדמנות. התקשרתי למשקיע ידוע שאני מכיר מטקסס והוא אמר לי ״איתן, זה נראה מסוכן מדי.. תצטרך למצוא משקיע מקומי שיש לו נוכחות בשטח ישראל ושאולי יאמין ברעיון הזה״.
ברגע הזה איתן ידע למי להתקשר, הוא חייג לגאולוג הראשי של ״דלק קידוחים״, אחרי 5 דק׳ הוא אמר ״אני אוהב את זה, תן לי לדבר עם המנהלים שלי״. וזמן קצר לאחר מכן ״דלק קידוחים״ נכנסו כשותפים במאגר לווייתן. 1
(הפוסט הזה הוא המשך ל-חלק 1 – תמר פטרוליום).
זו לא תהיה הגזמה לכתוב שניומד (״דלק קידוחים״ לשעבר) היא החברה החשובה ביותר למשק האנרגיה ותגליות הגז בישראל. לאחר עשרות שנים של נסיונות חיפוש כושלים של גז ונפט בשטח היבשתי והימי של ישראל, הצליחה ניומד למצוא מספר תגליות משמעויות, כמובן תוך כדי חבירה לשותפים נוספים, ישראלים ו Noble Energyֿ. יחד עם זאת, ניומד היא החברה היחידה שהייתה שותפה לכל תגליות הגז בישראל, אם לא הייתה ניומד, לא היו היום 4 מאגרי גז פעילים ומפיקים בישראל (תמר, כריש, תנין, לווייתן). בפוסט הזה אנחנו ניכנס קצת להיסטוריה של החברה, התגליות שהיא מצאה לאורך השנים, המכירות הכפויות של מאגרי גז שהיא נאלצה לעשות כתוצאה ממתווה הגז, והמיקוד של החברה היום, עם חזקה של 45% במאגר הגז טבעי הכי גדול במזרח התיכון ואחד הגדולים בעולם. וכמובן ננסה להעריך את ההשקעה בניומד, האם היא כדאית? ומה הסיכונים.
היסטוריה של מאגרי הגז בישראל
סיפור ההיסטוריה של תגליות הגז בישראל הוא לא פחות ממדהים. אנחנו אוהבים לשמוע סיפורי הצלחה של חברות סטארטאפ ישראליות שהגיעו לשוויים של מעל מיליארד דולר, עם המון משברים ואתגרים בדרך, ועם משקיעים שהאמינו בחזון כשאף אחד אחר לא האמין והיו מוכנים להשקיע עשרות ומאות מיליוני דולרים כי הייתה להם אמונה שהמיזם הספציפי יכול להגשים את החזון שלו ולהיות הצלחה ענקית.
מה הייתם אומרים אם הייתי מספר לכם שיש כמה ״סטארטאפים״ ישראלים, שהשקיעו בהם מאות מיליוני דולרים בשלב שלא הייתה כל וודאות להצלחה מלבד אמונה ונתונים גולמיים של פוטנציאל. והסטארטאפים האלו הפכו עם השנים להיות מיזמים בשווי של כמה מליארדי דולרים כל אחד, עם תזרימי מזומנים (אחרי הוצאות) של 300-500 מיליון דולר בשנה? זה די מרשים לא?
ניומד אנרג'י נוסדה ב1993 תחת השם ״דלק קידוחים״ על מנת לשמש כזרוע חיפושי הגז הטבעי והנפט של קבוצת דלק שנשלטה אז בידי קבוצת IDB. בשנת 1998 החל שיתוף הפעולה בין דלק קידוחים ושותפות אבנר, שנוסדה בשנת 1991 על ידי ד"ר דוד כהן, הגאולוג ד"ר אלי רוזנברג וגדעון תדמור, והן הפכו לשותפויות אחיות אשר תחומי פעילותן ומבנה הבעלות שלהן זהים.
בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי התת־ימי הראשון בישראל. המאגר התגלה על ידי שותפות ים תטיס השייכת ל״דלק קידוחים" ושותפות ״אבנר״, ובשיתוף החברה האמריקאית "נובל אנרג'י". בעקבות הגילוי הראשוני בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מָרִי" הסמוך, שהכיל כ־32 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי. בעקבות גילויי הגז הטבעי החלה חברת החשמל בתהליך הסבה הדרגתית של יחידות יצור חשמל ממזוט וסולר לגז טבעי. ים תטיס הינו מאגר גז קטן (בערך 10% מגודלו של ״תמר״) אבל הוא היה מספיק גדול בשביל להיחשב כמסחרי, כלומר הכמות הזו מספיקה בשביל לכסות את הוצאות הקידוח והאספקה ולהניב רווח נאה ליזמים. המשמעות האמיתית של ים תטיס היא האמונה שזה אפשרי, שיש סיכוי שבשטח הימי של ישראל טמונים עוד מצבורי גז ודווקא בגלל שהשטח הימי של ישראל הוא בתולי, מעולם לא בוצעו בו חיפושים או קידוחים, הפוטנציאל אפילו גדול יותר.
זה לקח כמה שנים, אבל בראשית 2009, התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח "תמר 1" כ־90 קילומטר מערבית לחיפה. במאגר תמר קצת מעל 300 BCM. הבעלות על המאגר נמצאת בידי שותפויות "אבנר", "דלק קידוחים", "ישראמקו" הישראליות, ו"נובל אנרג׳י" האמריקאית.
ביוני 2010 פרסמו "דלק קידוחים", "אבנר" ושותפות "רציו" כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 BCM במאגר לוויתן, הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת "רציו" וחברת "נובל אנרג'י". בהמשך הסתבר שגודלו של מאגר לוויתן הוא מעל 600 BCM.
ב 2012, התגלה גז במאגרי ״כריש״ ו ״תנין״, 120 ק״מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מ־"לוויתן". המחזיקות ברישיון המאגר הן "נובל אנרג׳י" האמריקאית, "דלק קידוחים" ו־"אבנר". מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, על פי דיווחי החברות יש בו כ־60-80 BCM.
לסיכום, בישראל נמצאו בסה״כ 5 תגליות גז משמעותיות: ים תטיס, תמר, לוויתן, כריש, תנין. כולם התגלו על ידי ״דלק קידוחים״ הנקראת כיום ״ניומד״. זה די מדהים.
מתווה הגז ואחזקות עיקריות היום
למרות שניומד החזיקה ברישיונות והזכויות לכל המאגרים שהתגלו בישראל, במסגרת מתווה הגז נכפה על ניומד להישאר עם מאגר גז אחד בלבד ולמכור את כל המאגרים האחרים. (ושוב אני אמליץ ל2 וחצי אנשים שהם חנונים מספיק כמוני, לקרוא את הספר המעולה של יובל שטייניץ על מתווה הגז ובכלל הצד הרגולטורי בכל הנושא של הגז).
בהערת צד, אני מרגיש צורך לכתוב כאן בתור יזם וחובב סיפורי יזמות ועסקים גדול, אני מרגיש שנעשה פה אי צדק גדול כלפי ניומד ויצחק תשובה. אני מודע לכך שהוא אינו ״דמות אהודה״ בציבור היום (למה בעצם?), אבל אי אפשר להתחמק מהעובדה שתשובה, דרך ניומד, השקיע סכומי כסף אדירים, מאות מיליוני דולרים, בחיפושי גז כשלא היה שום ביטחון בתוצאות, ולאחר שנים רבות שאף חברת קידוחים לא הסכימה לבוא לישראל. הוא הצליח לרתום את נובל אנרג׳י, להביא את ההון הענק הדרוש ומתוך אמונה ונתונים בסיסיים בלבד של פוטנציאל עם וודאות נמוכה. לא היה לתשובה או ניומד שום ביטוח נגד הפסד, כלומר אם לא היו מוצאים גז במאגרים, כל הכסף הזה היה הולך לפח ואף אחד לא היה מפצה אותו, בטח לא המדינה. ואז כשהגיעה ההצלחה, שינו את הכללים וההסכמים בדיעבד, ולא בקטנה בשינויים קלים, אלא בצורה דרסטית. הספר של יובל שטייניץ מסביר את הסיטואציה מצוין, היו שינויים ותיקונים שהיו הכרחיים לעשות, חד משמעית, אבל ההחלטות של מתווה הגז היו דורסניות כלפי ניומד. גם שטייניץ מודה בזה בספר שלו.
חזרה לסיפורנו, בשנת 2016 ניומד מכרה את זכויותיה בשדות כריש תנין לאנרג׳יאן היוונית. בשנת 2017-2018 החלה ניומד למכור את אחזקותיה בתמר. בסופו של דבר ניומד נותרה עם לווייתן, היהלום שבכתר, תגלית הגז השניה בגודלה בכל העולם ב25 השנים האחרונות. ובנוסף ניומד מחזיקה ברישיון ל״אפרודיטה״ במים הכלכליים של קפריסין שגובלים עם השטח הימי של ישראל. נדבר על אפרודיטה בהמשך.
למה ניומד היא יעד השקעה אטרקטיבי בעיני?
בחלק הראשון שבו בחנו את ההשקעה בתמר פטרוליום, הסברתי על דו״ח עתודות שהוא בעצם הערכת שווי מקצועית ומהימנה לבחינת שווי מאגרי גז. אני חושב שאפשר לבחון את המקרה של ניומד ב-2 דרכים שונות, הסתכלות קדימה (מכפיל רווח היום, צמיחה, תשואת דיבידנדים וכו׳), והסתכלות אחורה, היוון לאחור של כל התזרימים הצפויים, כלומר DCF או NPV10 (היוון לאחור ב-10%). ב2 הדרכים נגלה שמדובר בהשקעה אטרקטיבית ביותר בסיכון שהוא יחסית נמוך בעיני.
נתונים בסיסיים
תאריך – 8.9.2024
סה״כ מניות – 1,173,814,691
מחיר למניה – ₪9.534
שווי שוק – 263,₪11,191,149
סה״כ חוב – ₪5,850,508,000
סה״כ מזומן בקופה – ₪419,000,000
חוב פיננסי נטו – ₪5,431,508,000 (סה״כ חוב מינוס מזומנים בקופה)
חוב פיננסי נטו למניה – ₪4.62
ניתוח הסתכלות אחורה – DCF
אם נבחן את דו״ח העתודות המעודכן ביותר של מאגר לוויתן (עמודים 12-13), נגלה שהתזרימים העתידיים הצפויים להתקבל (הכנסות אחרי תשלומי תמלוגים, עלויות הפעלה ופיתוח, ומיסים) – עם מקדם היוון 10%, נקבל $5,088,227,000 או בשקלים כ 18.8 מיליארד ש״ח. זה משקף שווי תזרימים למניה של 17 ש״ח לפני החוב. אחרי תשלום החוב ₪4.62, נישאר עם שווי תזרימים נטו של 12.38 ש״ח למניה.
המשמעות של מקדם היוון 10%
מה זה אומר מקדם היוון 10%? זה אומר שלפי התזרימים החזויים, אם היינו משלמים היום מחיר מניה של 12.38 ש״ח, היינו צפויים לעשות תשואה שנתית ממוצעת של 10% בשנה עד שנת 2064. תראו לי איפה עוד תוכלו למצוא השקעה שברמת ביטחון גבוהה תקבלו כזו תשואה? אני יודע ש S&P500 זו המחשבה הראשונה שעולה לראש, אבל אין שום דבר שמבטיח שב40 שנים הקרובות התשואה השנתית הממוצעת של המדד תהיה דומה או זהה לזו שהייתה ב80 השנים האחרונות. לשים את כל הביצים ב S&P500 זה סיכון בפני עצמו.
דבר שני בנוגע למקדם היוון, זה קצת טכני, מתמטי, אז מי שרוצה יכול לבדוק אותי בעצמו או פשוט להאמין לי. הבעיה במקדם היוון גבוה כמו 10% במודלים של DCF היא שכל ההכנסות אחרי שנה 15 הן זניחות במונחים של NPV – net present value. כל ההכנסות שיגיעו אחרי 2040 (ויש 24 שנים של הכנסות מלווייתן אחרי 2040) – במודל DCF ההכנסות הללו יהיו זניחות, פחות מ25% מהשווי שלהם בזמן אמת. לשם ההמחשה, 100 מיליון דולר שאנחנו צפויים לקבל בשנת 2040, יהיו שווים היום, לפי NPV, פחות כ24 מיליון דולר. עכשיו אני אשאל אותכם, הייתם מוכנים לשלם בתחילת שנת 2025 סכום של 24 מיליון דולר כדי לקבל 100 מיליון דולר ב2040? או לחילופין, לשלם 24,000 ש״ח כדי לקבל 100,000 ש״ח בשנת 2040? כשחושבים על זה ככה, ברור שיש עיוות מסוים במודל ה DCF, כי לכאורה DCF אמור לתת את נק׳ האיזון, או את ה balance בין ״לקבל סכום Y בשנת 2040 יהיה זהה עבורי כמו לקבל לסכום X היום״. עם מקדם היוון 10% זה כמעט ולא יוצא הגיוני לדעתי.. זה לא נורא, רק צריך לקחת את זה בחשבון כשמסתכלים על המספרים. קשה לתת הערכה הוגנת להכנסות עתידיות שיגיעו עוד 30-40 שנים מהיום, אין כמעט ״דרך נכונה״ לעשות את זה, אך חשוב להבין, ההכנסות הצפויות אחרי 2040 ממאגר לוויתן הן מוחשיות מאוד, בכלל לא תיאורטיות.
לסיכום, מחיר המניה כיום 9.53 ש״ח, משקף discount של 22% על התזרימים העתידיים (נטו, אחרי חוב) מהוונים להיום ב10% – זה לא רע בכלל. ואם לוקחים בחשבון את ה over discount של מודל DCF להכנסות אחרי 2040, זה בכלל נראה אטרקטיבי בעיני.
ניתוח הסתכלות קדימה
הפעם ננסה לבחון את ההשקעה בניומד אנרגי בתור חברה שיש לה מכפיל רווח מסוים היום, צפי לגידול ברווחים ובהכנסות, ואיך המניה הזו נמדדת ביחס למניות אחרות שנסחרות בישראל ובעולם.
ניומד נסחרת במכפיל רווח 6.28 (שווי חברה חלקי רווח נקי), זה נמוך מאוד, או במילים אחרות מחיר המניה הוא אטרקטיבי מאוד, משקף תשואה למניה (רווח נקי למחיר מניה) של 16%. ניומד מחלקת דיבידנד למניה בתשואה של 7.8% נכון למחיר המניה היום. אם נצא מנק׳ הנחה שאם קניתי מניה של ניומד, אז הכסף של התשואה הזו הוא שלי, זה כאילו שהשקעתי בעצמי בנכס פיננסי כלשהו שמניב תשואה שנתית של 16% שזה די מדהים. אין כמעט נכסים כאלו שנגישים להשקעה למשקיעים פרטיים קטנים. (ההנחה שהתשואה היא שלנו היא לא טריוויאלית, אבל סבירה לדעתי במקרה של ניומד, נדבר מיד על היחס של החברה לבעלי המניות שלה).
בשנת 2023 לוויתן מכר גז טבעי בכמות שנתית של 11BCM, הכמות השנתית צפויה לגדול ב15% לאזור 13BCM במחצית השניה של 2025 אחרי התקנת צינור הולכה נוסף. ובעוד כ4 שנים, בין 2028 ל 2029 הכמות צפויה לגדול ל-21BCM (כמעט כפול מהיום) עם השלמת פרויקט שלב 1ב׳ שבו תבוצע השקעה תשתיתית נרחבת אשר תכפיל את כמות ההפקה וההובלה היומית וזאת לאחר שהתקבל אישור הממשלה להכפלת כמות היצוא השנתית מהמאגר.2
כלומר, בעוד שנה מהיום התשואה למניה תגדל ל18.5% בשנה, ובעוד כ4 שנים התשואה תגדל לכ-32% למניה, או במילים אחרות, במחיר המניה של היום, ב3 שנים לאחר 2029 יחזור אלינו לכיס כל המחיר ששילמנו ומכאן והלאה כל הכנסה היא ״רווח נקי״ בשבילנו (אני עושה קצת מניפולציה כמובן, התשואה למניה לאו דווקא תיכנס מיידית לכיס שלנו, אבל אני מאמין שעל פני זמן נקבל את הכסף לכיס, ובכל מקרה, אני מנסה להמחיש מצב פיננסי שבמהות שלו הוא אמיתי).
בהגדרה זו חברה שתהיה shareholder friendly
חשוב להבין שיש חברות שמרוויחות המון כסף או מחזיקות נכסים ששווים המון כסף אבל הכל ״תקוע״ בחברה ולא יוצא החוצה לעולם לבעלי המניות. יש חברות שמתגמלות את המנכ״ל והסמנכ״לים במשכורת עתק ומניות, יש חברות שפשוט עושות החלטות גרועות עם הכסף שלהן ומשקיעות אותו ברכישות או מיזמים כושלים. ככה שגם אם תשקיעו בחברה שלכאורה שווה בשוק 100 מיליון דולר ויש לה רווחים של 20 מיליון דולר בשנה, או נכסים בשווי 200 מיליון דולר, זה לאו דווקא אומר שאתם תהנו או תראו את הכסף הזה.
במקרה של ניומד אני חושב שאנחנו יכולים להיות רגועים. דלק קבוצה היא חברה ציבורית אשר מחזיקה ב55% מהון המניות של ניומד. כלומר מי מחליט על האם וכמה לחלק דיבידנדים בניומד? הרי אלו נציגי הדירקטוריון של ״דלק קבוצה״. כמובן שהדרך היחידה של ״דלק קבוצה״ להנות מהפירות של ניומד (הרווחים והתזרימים כמובן) זה באמצעות דיבידנד. רק ככה ניתן להעביר כסף מחברה-בת לחברה אם. ונחשו מה? כל דיבידנד כזה שיוצא החוצה מניומד, מגיע לא רק ל-55% של ״דלק קבוצה״ אלא גם אלינו, המשקיעים הקטנים. אז כל עוד מבנה הבעלות נותר כפי שהוא, דיבידנדים רבים צפויים לצאת החוצה לכיווננו המשקיעים.
תמלוגים ממאגר כריש תנין
דיברנו קצת על מתווה הגז ועל כך שניומד נאלצה למכור בכפיה את אחזקותיה במאגרים תמר וכריש תנין. אך במסגרת המכירה של כריש תנין, ניומד שמרה לעצמה זכות לקבל תמלוגי על מהמכירות של המאגר. כמה שווים התמלוגים האלו במונחים של NPV? לפי הערכת שווי חיצונית 284 מיליון דולר, או קצת מעל מיליארד ש״ח. בוא נגדיר שהמיליארד ש״ח האלו, או 9% משווי החברה, הם בונוס לבעלי המניות של ניומד, לא הכללנו אותם בהערכת השווי בסעיף הקודם.
מאגר אפרודיטה מתומחר באפס
כאמור מעבר למאגרי הגז שהתגלו בחופי ישראל, ניומד היא שותפה 30% בתגלית מוכחת אפרודיטה שבגבול הימי בין ישראל לקפריסין. גודל המאגר מוערך ב-130 BCM, זה לא נחשב מאגר גדול או אפילו בינוני, אבל בהחלט כלכלי. לצורך השוואה מאגר לוויתן מוכר היום כ11 BCM בשנה, ניומד מחזיקה 45% מהמאגר ומרוויחה (רווח נקי) בשנה 3.4 מיליארד ש״ח. או לחילופין 75 מיליון ש״ח לכל אחוז. אז אם מאגר אפרודיטה ימכור 11BCM בשנה למשך 10 שנים (נעריך בחוסר בכוונה), ניומד צפויה להרוויח 2.2 מליארד ש״ח בכל שנה במשך 10 שנים כן?
שימו לב, אני לוקח פה הרבה הנחות, ראשית כל, המאגר עדין לא פותח, יהיה צורך קודם כל באישור של ממשלת קפריסין לפיתוח המאגר, וניכר שבשנה האחרונה הממשלה שם פועלת בנחרצות כדי לקדם עניינים ולאפשר לשותפות לבצע את ההשקעה הנדרשת בפיתוח המאגר. זו תהיה השקעה גדולה של כסף ומשאבים והיא תיקח מספר שנים. אבל בסופו של דבר זה יקרה. וגם כנראה המחיר שבו יימכר הגז יהיה גבוה יותר, וזאת בגלל שבקפריסין, להבדיל מישראל, אין את מתווה הגז עם מחיר קבוע שהממשלה קבעה. בעוד שמחיר יחידת חום ממוצע לגז בלווייתן הוא $6.2, המחיר היום, עכשיו, במערב אירופה הוא כ $12.9. מכאן שסביר להניח, שחלק גדול מהגז ילך לייצוא לאירופה במחירים גבוהים בהרבה מאלו שרואים בישראל כרגע. ולבסוף ההיטלים והמיסים של ששינסקי יהיו כנראה פחותים מאלו הנהוגים בישראל.
הצעת הרכש של BP שבוטלה
אז אנחנו מנסים פה להעריך כמה שווה ניומד וזו באמת משימה לא פשוטה. אבל למזלנו יש לנו רפרנס, יש עוד 2 חברות סופר סופר רציניות שניסו לעשות את אותו הדבר. חברת הנפט הלאומית של אבו-דאבי, הלוא היא ADNOC, יחד עם בריטיש פטרוליום BP, הגישו הצעה לרכוש 50% מחברת ניומד (45% מהציבור ועוד 5% מקבוצת דלק) לפי שווי של 14.1 מליארד ש״ח, או לפי מחיר של 12.05 ש״ח למניה.
אני מקווה שברור לקוראים שחברות הענק האלו לא נכנסות לעסקאות במיליארדי דולרים בשביל לצאת break-even. כלומר החברות האלו יכנסו להשקעה במאגר גז או בחברת אנרגיה, רק אם יש צפי לתשואה אטרקטיבית של 10-15 אחוז לפחות על ההשקעה וזאת על פני כמה עשרות שנים.
"כשמגיעה כזאת הצעה, של BP ו-ADNOC, שתיים מענקיות האנרגיה הגדולות בעולם, שמחליטות להשקיע בניו-מד, זאת חותמת איכות לטיב הנכסים שלך. זה לא שהחלטתי לבוא ולתת תג מחיר לנכסים שלי. מגיע צד שלישי, מציע לך שותפות של קבוצה דלק יחד איתם, בפרמיה של מעל 70% ממחיר הסגירה ערב ההצעה – וברור לכולם שאם הן מציעות פרמיה כזאת הן מבינות שיש מכפיל כוח של הפוטנציאל שהוא הרבה יותר גדול. אלה לא עוד משקיעים, אלא משקיעים גדולים וכאלה שמבינים את הפוטנציאל שיש באזור, שמבינים את האיכות שיש במאגרים כאן, במאגר לוויתן. לא בכדי כולם לוטשים עיניים למאגר לוויתן – היהלום שבכתר.״ – עידן וולס, מנכ״ל דלק קבוצה.
העסקה הזו לא יצאה לפועל בסופו של דבר בגלל ה 7 לאוקטובר, אי הוודאות לגבי המצב הבטחוני בישראל יחד עם הביקורת בחלק מהעולם הערבי לכניסת ADNOC לישראל בזמן מלחמה, הייתה too much. כמו כן החלו להישמע קולות בצד הישראלי לכך שהמחיר נמוך מדי. שני הצדדים החליטו להקפיא את המגעים לעסקה למרות שכל התנאים כבר סוכמו, ואילולא ה7.10 כל מה שנשאר לעשות היה להעביר את ההצבעה בקרב בעלי המניות.
אני דווקא שמח שהעסקה לא יצאה לפועל כי היא הייתה מוציאה מהבורסה את אחת החברות הכי טובות שיש לנו, במחיר שהוא בעיני נמוך מדי.
השקעה היא לא רק כסף – גם משמעות
החלק הזה בפוסט יכול לקבל פוסט עצמאי משלו כי זה נושא חשוב שקרוב לליבי בתור משקיע ולדעתי אין כמעט שיח עליו. אני אנסה לכתוב בקצרה את החלק המרכזי ואולי בעתיד ארחיב יותר על הנושא.
מה המשמעות של השקעה בעצם? לאחרונה גיליתי שרוב הקרנות ETF הישראליות שמשקיעות ב S&P500, לא באמת משקיעות את הכסף שלנו במניות של S&P500, אלא הן רוכשות כל מיני מכשירים פיננסים מתוחכמים, נגזרים כאלו ואחרים, שנותנים תשואה דומה לזו של S&P500.
״קרנות הסל בישראל לא באמת משקיעות במדד, כלומר קונות את המניות המרכיבות את המדד ביחס המתאים בהתאם למשקל המתאים לכל מניה. הן רק נחשפות לשינוי המחיר במדד וזאת באמצעות שימוש באופציות ונגזרים, שמאפשרים חשיפה מלאה לשינויי המחירים במדד מבלי לקנות את המניות עצמן.״
כלומר יכול להיות שבשנה מסויימת S&P500 עלה ב 15%, רוב הקרנות ETF הישראליות יעלו גם הן ב 15% בנטרול מט״ח (פלוס, מינוס, אחוז לכאן או לכאן), אז מה אכפת לי בעצם בתור משקיע אם הכסף שלי הושקע בתוך המניות של החברות שנסחרות ב S&P500 או סתם היה מושקע בחוזי נגזרים פיננסים מול בנקים בארה״ב? קיבלתי את אותה התשואה אז הכל טוב לא?
אני טוען שלא, כלומר השקעה בשבילי היא הרבה מעבר לכסף או תשואה כזו או אחרת שאפשר לקבל מהשקעה. יש פה משהו מהותי, אמיתי. כשאני משקיע כסף וקונה מניות של חברה, אני באמת הופך להיות בעל מניות ושותף בחברה. יש לי השפעה (אולי קטנה מאוד, אבל לא אפסית) על גורל החברה. בכך שאני מגדיל את הביקוש למניות של החברה אני מגביר את הנגישות של החברה לשוק ההון ואת היכולת של החברה לממן את עצמה בטווח הקצר או הארוך.
זה קורה פעם אחת ביום הרכישה של המניה כאשר הגדלתי את הביקוש למניה באותו היום, ופעם אחת בתקופת ההחזקה של המניה, שבה ״הוצאתי מניות מהשוק״ וכעת ההיצע של המניות בשוק קטן יותר ממה שהיה, ובעקבות זאת המחיר יהיה גבוה קצת יותר (אולי ממש ממש קצת יותר) אילוא לא הייתי עושה זאת. זה בהיקף מאוד קטן, אבל לא אפסי. אני בתור משקיע אקבל בדיוק את החלק שמגיע לי כתוצאה מההשקעה שעשיתי.
אם אני האמנתי ב Facebook ב4 לנובמבר 2022 (לפני פחות משנתיים) כאשר המניה הגיעה ל $90.7 וקניתי מניות ב $10,000 – זה אמנם חלק קטן, אבל תרמתי את תרומתי הצנועה לפייסבוק בתור חברה, אם לא היו אנשים כמוני בשלב הזה שיעזרו לאזן את הביקוש למניה לעומת עדר האנשים שרצה להיפטר מהמניה, היא הייתה יכול להתרסק עוד יותר ובסוף להוביל למצב שעובדים מעולים עוזבים את החברה כי היא איבדה 90% מהשווי שלה, משתמשים עוברים לפלטפורמות אחרות כי הם לא רוצים לבנות עסק על פלטפורמה גוססת וזו הופכת להיות נבואה שמגשימה את עצמה.
אם אני בתור משקיע החלטתי שאני מאמין בפייסבוק ורוצה לקחת חלק אקטיבי במשחק ולעזור לחברה להתקדם ולהצליח, ולדעת שאם אכן זה יקרה גם אני אצליח, אז ה $10,000 שהשקעתי לפני פחות משנתיים יהיו שווים היום $55,555, תמורה נאה, עבור מי שהסכים להיות שותף לחברה באחת התקופות הקשות בהיסטוריה שלה.
עכשיו יש נטיה למשקיעים קטנים לחשוב שהקניה או המכירה שהם עושים, זה כלום ושום דבר, מה המשמעות בכלל של השקעה של 10 אלף דולר במניה של Apple שנסחרת היום בשווי 3.3 טריליון דולר? אממ באמת לא הרבה, אבל זה כן שווה משהו, כלומר יש משמעות שהיא גדולה מאפס. ממש ממש ממש מעט, אבל בהחלט שווה משהו.
חברת Hertz הודיעה על פשיטת רגל מוקדם במהלך הקורונה, קבוצה גדולה של ״משקיעים קטנים״ החליטו שהם לא מתכוונים לתת לחברה הזו למות והתחילו להשקיע בחברה (שזה מהלך חסר הגיון לחלוטין). אך שווי המניה עלה, ומכאן שווי החברה עלה, וזה אפשר לחברה לגייס הון בתנאים טובים ובסופו של דבר לעבור את המשבר של הקורונה, אחרי שכבר נסגרו הדלתות על החברה.
מנגד, לסיליקון ואלי בנק, היה מספיק כסף בשביל לשרת את הלקוחות שלו, אבל ציבור המשקיעים הבין שאם כל המפקידים של הבנק ירצו למשוך את כספם היום, אין לבנק מספיק נזילות והוא לא יעמוד בכך, ולכן החליטו להיפטר מהמניות של הבנק ולמכור אותן בכל מחיר. הלקוחות של הבנק (חברות סטרטאפ בעיקר) זיהו את התרסקות המניה והבינו מיד שיש בעיות כנראה בבנק ומשכו מייד את כספם, זה הוביל למשיכות בקנה מידה שלא היה כדוגמתו ומכאן כמו שאתם יודעים, הנבואה הגשימה את עצמה והבנק באמת פשט את הרגל. אבל אולי זה לא היה קורה, אילולא המשקיעים הקטנים החליטו זאת.
לכל משקיע קטן יש השפעה, ולקבוצת משקיעים יש השפעה.
מבחינתי מעבר לכך שניומד זו השקעה מעניינת מבחינת תשואה, כמובן שזה תנאי הכרחי, זו גם הזדמנות מדהימה לקחת חלק ולהיות שותף אמיתי בסיפור הצלחה ישראלי. התגליות של הגז בישראל הן לא פחות ממדהימות. זה סיפור יזמות וחזון מהגדולים ביותר שהיו מקום המדינה. אני שמח לתת את חלקי לחברות האלו ולהיות שותף למסע שלהן ובכך כמובן להיות מתוגמל כפי חלקי בהצלחות שלהם. ואתם יודעים מה? גם אם תגידו לי עכשיו שהשקעה ב S&P500 תתן לי עוד אחוז או שנים תשואה ב20 שנים הקרובות, לא אכפת לי. כי אני אוהב שיש פנים מאחורי ההשקעות שאני עושה. אני אוהב לדעת שהכסף שהרווחתי עוזר למטרות חשובות ולחברות חשובות שאני מאמין בחזון שלהן, להגשים את יעדן. כן זה נאיבי קצת, אני יודע.. אבל אני באמת חושב ככה.
עודד רגב הוא משקיע בשוקי ההון ובעל הניוזלטר Oded's Substack– מוזמנים לעקוב!
כתיבת תגובה